המפקח על הבנקים הציג כמה נתונים המראים איך מתמודדת המערכת הפיננסית עם המשבר הבריאותי.
אחד מהנתונים שהציג הוא השינוי שחל בסך כל האשראי שניתנו בין החודשים מרץ – יולי. בזמן המשבר נתנו הבנקים אשראי בסכום של 20.5 מיליארד ש"ח, הדבר הביא לעלייה של 5% במונחים שנתיים, מאחר ובשנה אחת ניתן בדרך כלל אשראי בסך כולל של כ 40-50 מיליארד ש"ח. מתוך כך, ניתנו 15.6 מיליארד ש"ח במשכנתאות, שזו עליה של 9%, בעוד שנרשמה ירידה של 5.6 מיליארד ש"ח בשימוש באשראי לצרכנים, שזו ירידה של 9%.
הירידה בשימוש באשראי צרכני באה בעקבות מיעוט בביקוש, ולא בעקבות סגירת מסגרות האשראי על ידי הבנקים.
בנוסף לזאת הציג המפקח על הבנקים את סך כל הדחיות שנעשו בתשלומי אשראי מאז תחילת המשבר. היקף דחיית ההלוואות שנעשו מחודש מרץ עד אמצעו של חודש אוגוסט עומד על סכום של 8.7 מיליארד ש"ח, בעבור כ 700 אלף לווים שדחו את התשלום, מהן דחיית תשלומים בסך כולל של 2.9 מיליארד ש"ח עבור עסקים מתחילים, וסכום של 2.7 מיליארד ש"ח עבור משכנתאות – סכום המהווה 25% מסך כל המשכנתאות. המפקח ציין כי סך כל המשכנתאות שנדחו צומצם לכ 11.5% מסך כל המשכנתאות.
המפקח על הבנקים מתייחס גם לאשראי שניתן לעסקים בערבות מדינה ובמסגרת הקרנות והביא כי: היקף הקרנות שבערבות המדינה הינו 28 מיליארד ש"ח. עד כה אושרו מתוכן הלוואות בסך של 19.4 מיליארד ש"ח – סך של 69% מכלל הקרנות.
במסגרת הקרנות שיועדו לעסקים קטנים עד בינוניים (שהמדינה נותנת עליהם ערבות של 15%) הוענקו עד כה אשראי של 17.5 מיליארד ש"ח – ניצול של 97% מסך כל הקרן, לאור הנתונים שהציג המפקח על הבנקים, התקבלו במערכת הבנקאית כ 80 אלף פניות בבקשה מעסקים קטנים ובינוניים לאשראי בערבות מדינה ובמסגרת הקרנות, מתוכן אישרה המערכת כ 60%.
במהלך התוכניות שיועדו לעסקים קטנים עד בינוניים שנמצאים בסיכון גבוה (שעליהם המדינה מעניקה ערבות של 60%) הוענקו עד כה אשראי בסך 600 מיליון ש"ח שהוא רק 16% מסך כל הקרן.
בנוסף לכך, נתוני המפקח על הבנקים מצביעים על עלייה של 5% (לעומת שנה שעברה), בשימוש בשירותים מקוונים שהבנקים מציעים, לדבריו בתחילת השנה, 72% מסך הפעולות הבנקאיות התבצעו באמצעות הערוצים הדיגיטליים של הבנק.